כיצד לימוד הזוהר הקדוש, יוצק את מהות הנפש באדם, ואיך מכולו של לימוד זה, האדם סולל לעצמו דרך נכונה בחייו – האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו במסר לחיים
בשיעור שמסר האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א, אמר הרב: לכל בני הקהילה הקדושים הקב"ה יתן לכולנו ישועה וימלא משאלות ליבם של כולם לטובה ולברכה.
עלינו ללמוד עד כמה האדם מחוייב להיזהר, שתהיה בו הסתכלות אמיתית על הדברים ולהסיר את כל המחשבות והעצות של החברה שהשפיעה עליו במחשבות אחרות, וכמו כן עליו לרדת לעומק הנפש שלו ולהיות מקורי ואמיתי עם עצמו, ולא לחיות עם מחשבות ועצות שיש לו בראש מאוסף של רעיונות וסיפורים ושל מהלך חיים שהוא חי, כי בצורה שכזו שכל דרכיו ומחשבותיו שטועה בהם הם מאותם רעיונות שתפוסים אצלו בשכל, בעד שהשכל האמיתי שחנן הקב"ה באדם, הולך ונגמר.
וכך יוצא שאדם נמצא כל הזמן עם המחשובות שהוא עבר ושמע והעתיק מאנשים בחיים, הוא שקוע בעשיה לפימה שירצה את הסביבה את החברים והמשפחה, ולא על פ'י החלטות פנימיות ואמיתיות שלו שהם בריאות ונכונות לו, לא על פי הדרכים שמתאימות לנפש שלו ולעצמו.
זה מקור כל הצרות שיש לאדם בהמשך חייו כי כל החלטותיו לקנות בית, ללמוד במקום כל שהוא, הם כי החברים שכנעו אותו וזהו לחץ חברתי, ולא באמת מה שמתאים לו לנפש, ובאמת יכול להיות שכן והוא חשב שמתאים לו לנפש אבל אלו שסיפרו ואמרו לו טעו, או שהחברה שבה הוא נמצא טעתה ושידרה לו דברים לא נכונים, הוא היה בטוח שזה נכון והוא עשה מעשה שבאמת הוא לא נכון ולא מתאים ולא בריא לו, אחרים אמרו לו האוכל הזה טוב וראה אותו בתור דבר טוב ואכל את זה אבל זה הפריע לו וקילקל את הקיבה שלו ואת נפשו.
עלינו לדעת יסוד גדול מחשבות ועצות ודברים שאדם מכריע בחיים שלו הם צריכים להגיע מעומק נשמתו, זה הדבר הטוב שבריא לו לעשות ולכן בעמ"י הונהג מדורי דורות ששואלים את הרבנים ובזמן בית המקדש שאלו את האורים ותומים לרדת לעומק של הדברים.
מסופר על הגאון מוילנא ועוד צדיקים שלפני שהם עמדו להכריע ולקבל החלטה נכונה היו יושבים ולומדים גמרא ותורה, התורה מביאה לאדם את העומק להסתכל במצולות נפשו ואז ניתן לקבל החלטה, אחרי שאדם ירד לעומק ולמצולות הנפש ומה בריא וטוב לו
פעמים רבות אדם עושה שאלת רב והרב הוא שיודע והשאלה נראית לו לא נכונה לכן התורה הקדושה אומרת "ועשית ככל אשר יורוך" כי הקב"ה נותן לרב ,לתורה שאתה לומד, ואז אתה מחליט את ההחלטה האמיתית והנכונה שמתאימה לנפשך, ולא על פי המחשבות שאדם שמע וראה אצל אחרים שאותם הוא רוצה לחקות, ברוב המקרים אותם חיקווים, לא בריאים לנפש שלו ולא בנויים לסוג שלו וזה גורם לאדם אחר כך נובעת מהם שרשרת של טעויות ואי נוחות בנפש ונפילות קשות, והאדם מגיע לדכאון ועצב, הוא לא מבין שהעצבות התחילה בטעות שהוא עשה וחי בשנה, שנתיים, עשר שנים, בטעות כי הוא היה תפוס במחשבה ובהחלטה שהוא לקח שהיתה היא עצה לא נכונה וראיה לא נכונה ושם היתה הטעות
השכל של האדם זה דבר מאד מסוכן כשהקב"ה נתן שכל לאדם הוא נתן את זה לעזרתו של האדם, השכל הוא יועץ ועוזר לאדם אבל את ההחלטות האמיתיות שצריכים להחליט צריכים לקבל אותם עמוק מהנפש, משורש מחצבתו של האדם ומשל בזה ל אדם שיש לו יועץ והוא מייעץ לו עצות לא טובות והוא שומע לעוזר ולוקח את עצתו ומחשבתו של היועץ והיועץ שלו מביא אותו למקום לא נכון והוא עושה את עצתו ובזה הוא טועה טעות חמורה ביותר, לכן צריך לדעת שהשכל הוא אוסף של שמועות והעתקות מאנשים זה דבר מסוכן ביותר.
משל קדמון מספר, שהיה מלך גדול שהיה חזק ואמיתי, שעמד בכל מילה שהוציא מפיו, היה למלך משרת שמסר את חייו בשביל המלך ושירת אותו במשך שנים ואף סיכן את חייו בשביל המלך, באחד הימים ראה המלך שהעוזר שלו כל כך טוב, קרא המלך למשרת ואמר תבקש ממני בקשה ומבטיח אני שככל שתבקש אתן לך.
אותו אדם ענה ואמר שאין לו צורך בכך ועצם זה שאני ליד המלך מספיק לי ואינני צריך עוד משום שזהו דבר גדול ביותר כי עבדו של מלך כמלך, אבל המלך לחץ על העוזר לבקש בקשה עד שאמר העוזר תתן לי יום אחד להיות מלך.
המלך הזדעזע לפירוש הענין שביקש העוזר, אך מכיון שהיה המלך עומד במילתו קיים את מבוקשו של העוזר ואמר לו שיהיה מלך יום אחד, שאל המלך את המשרת, וכי בזמן זה מה אני יעשה, אמר העוזר למלך כי הוא יהיה העוזר של המלך באותו יום המלך הסכים ועמד במילה שלו ולכן אמר לו שיהיה מלך בארמון שלו והוא יהיה יועצו ועוזרו.
מיד עשו את הטקס ואותו יועץ נהיה מלך והפקודה הראשונה שהוא נתן שיוציאו את עוזרו שהוא המלך הקודם להורג, אותו המלך הזדעזע ואמר וכי מה הפירוש אני נתתי לך להיות מלך ליום אחד אך השיב לו העוזר שנהיה מלך כי כך החוק ובזמן זה שאני מלך יכול אני להוציאך להורג לקחו את המלך הקודם והוציאוהו להורג ואותו יועץ נהיה מלך עד סוף חייו.
כך גם היצה"ר והמחשבות והעצות של האדם והרעיונות שהשכל נותן לאדם שאומר השכל לאדם תעשה משהו ואני אחר כך יהיה השולט ואחר שהוא שולט הוא הורג את הנפש והנשמה של האדם והוא נהיה שולט בחייו של האדם, לכן אדם צריך לעשות הפרדה השכל הוא יועץ השכל הוא לא מחליט.
אדם שמחליט לקנות בית רק מהשכל זה סכנה גדולה ביותר אולי השכל חשב שהבית טוב כי זה קנה בית והראה שהוא שמח ומתלהב ובאמת הוא לא שמח אולי מישהו פתח עסק וכולם מספרים שהוא מצליח והוא מראה שהוא מצליח כי כך הוא רוצה להראות ואז השכל נותן עצה לאדם תעשה את אותו העסק ודבר זה מוביל את האדם לאבד את מלכותו ועי"ז מאבד את כל חייו
אמרנו כמה פעמים הרבה אנשים מתים בנפש בגיל שלושים וממתינים למותם בגיל שמונים, לכן אדם צריך להיזהר זהירות גדולה ביותר מהמחשבות והעצות שהשכל נותן לאדם השכל זה עוזר חיצוני שאוסף סיפורים וכל מיני דברים שנראים נכונים באופן חיצוני, וכל מיני דברים שמשתלם לו והוא בא ונותן לאדם. יש אנשים שכל חייהם חיו חיים שלמים ועשו הכל, וכלום לא חשבו מהנפש שלהם הכל הם חשבו מהשכל משמועות מדברים שראו ושמעו, וסיפרו להם ומזה לקחו את כל ההחלטות בחיים שלהם, ולכן חייהם נידמו כעלה נידף ברוח כי כל פעם השכל לוקח אותם למחוזות אחרים ואומר להם האם הצלחת או לא השכל זה סוחר מסוכן שמשתמש ומתנהל עם האדם על פי האינטרס ואותו הרגע.
לכן צריך האדם לשים את השכל במקום אחר לדעת שהוא רק נותן עצות ואדם צריך לבנות ולחיות את הנפש הפנימית שלו ולידע מי הוא מה הוא איך הוא מה בריא וטוב וכמה יעזרו הדברים ומה לא בריא וטוב לו וזה עניין "ועשית ככל אשר יורוך -שאלת רב
וזהו העומק של לימוד הזוה"ק ב"ה שהכניסו ב"שובה ישראל" לימוד הזוה"'ק שזה מביא את האדם לרדת לעומק שלו וכן רבינו האר"י הק' אומר שהזוה"ק מזכך ומנקה את הנפש ומנקה את המחשבות שאדם חשב ע"י רעיונות ועצות הוא מנקה את כל מחשבותיו אלו וגם אם אינו מבין את הזוהר "הרב כבסני מעווני" הזוה"ק מכבס את נפשו של האדם מכל המחשבות והעוונות מהשכל היועץ שנותן עצות שאינם טובות שהוא העוזר היועץ שאומר את מה שבאותו רגע משתלם לו לומר והוא לא אחראי בכך לכלום ואח"כ הוא הולך והאדם מתמודד עם הבעיה עוד פעם וגם כשהוא בבעיה השכל נותן לו עצות שמסבך אותו אח"כ .
לכן צריך האדם להיות הוא עצמו ,הנפש שלו, הכך שלו, דברים שהקב"ה חנן אותו "חביב אדם שנברא בצלם" את הנפש של האדם שהיא חלק אלוק ממעל נשארנו אך ורק בגוף שלנו שמרנו על בריאות ושאר דברים אבל על נפש האדם שאין חיים בלי נפש בריאה ואם הנפש פגומה חולה חלושה ואם הנפש במצב שלא השתמשו בה אף פעם יש אנשים שלא השתמשו באמת הפנימית שלהם ובנפש שלהם אף פעם מימי חייהם הם רק שמעו לזה, וראו את זה, והעתיקו מזה, והלכו אחרי כולם אבל דבר אחד הם לא עשו את מה שבריא וטוב להם בעצמם אף תפעם בימי חייהם ואז חייהם חיים ריקים שלא חיו אותם אף פעם ולא הרגישו אף פעם מהי מחשבה פנימית ואמיתית מחשבה של תורה מחשבה של נפש הם ראו את כל חייהם בהסתכלות לא נכונה ובראייה של השכל שהוא האינטרסנט הכי גדול שיש בחייו של האדם והאדם אף פעם לא היה הוא עצמו אף פעם הוא לא היה מה שהוא צריך להיות בתוך עצמו ורק הלכו אותם האנשים אחרי עצת השכל ומה שהיצר יעץ להם מה שהדחפים הפנימיים והחברה ייעצו להם ואח"כ בנ"א נכנס לחרדות ופחדים לייאוש ולעצבות משום שהפנים של האדם מרגיש חוסר שלימות במעשיו ומרגיש מת משום משום שכל מה שפעל זה השכל והוא עצמו לא פעל כלום.
לכן מעלת הזוה"ק וספר דברים להביא את האדם לתכלית לבנות ולהשקות את הנפש שלא השתמשו ולא חיו איתה ןלא פעלו עם האמת הפנימית שבאה ממנה ורק העתיקו ועשו ע"פ עצות השכל שהיה משתלם לשכל באותו רגע לתת עצה בלי לעמוד מאחוריה וזה דבר שלא שווה כלום וכל מיני רעיונות של אנשים אבל מתי שזה אמת תורה קדושה זיכוך הנפש של רשב"י זיכוך הנפש של ספר דברים של משה רבינו אז אדם יורד לעומק של הדברים ורואה את הדברים בצורה אמיתית ונכונה.
בעז"ה כולנו נרפא את הנפש ואת הנשמה שלנו נרפא את החיים האמיתיים שלנו התוה"ק שתכליתה לשבור ולנקות את הדברים העקומים בחיים ולהישאר סולת נקיה טהורה לפני הקב"ה בסוף מי שמתמודד עם התשלום זה האדם בלבד מי שמתמודד לאחר מאה עשרים שנה לפני כסא הכבוד זה האדם בלבד השכל לא נמצא שם אדם יורד לקבר והשכל לא יהיה שם לכן צריך לדעת איך לקבל מתי לקבל את העצה של השכל בתור עצה ולא בתור החלטה ובנפש הפנימית אתה חייב להיות שם עם מה שאתה עושה איך אתה שלם עם מה שאתה עושה אך ורק ע"י חותמת של התורה, עצת רב שהוא רב אמיתי ויודע איך לתת עצה ויודע מה הוא אומר ללכת וללמוד זוהר הק' ללמוד גמרא ללמוד ספר דברים ללמוד הלכה שנותן לאדם את הפנים שלו כי זה שורש הנשמה של יהודי זו האמת האמיתית, הקב"ה יתן לכולנו ישועה שמחה ברכה והצלחה וס"ד גדולה.
