סיפור מדהים המלמד כמה חייב אדם להזהר בכל מה שנכנס לפיו
ולכן יזהר האדם זהירות גדולה בכל היוצא מפיו וכל הנכנס לפיו. וההקפדה מתחילה מהדברים שאדם דש בעקביו, לבדוק הכשרות שהיא ראויה ולא לחפש קולות. וישים את הקב״ה מול עיניו, מה נענה ביום הדין וביום התוכחה. בישול נוכרי, אם האדם ספרדי תקפיד, לא מספיק רק להדליק את האש.
ומול עינינו בכל זמן מעשה שהיה לפני כעשרים שנה, היינו במרוקו עם קבוצת אנשים, הקב״ה ימחל ויסלח להם ״כי לכל העם בשגגה״. וראינו נסים ונפלאות מעל הטבע. ונסענו לציון של רבי כליפה בן מלכא שהיה משפחה של רבנו חיים פינטו הגדול זצוק״ל והיה בעל פלוגתא של רבנו ה״אור החיים״ הקדוש בענין כשרות החגבים. ובאותה מחלוקת שניהם נפטרו באותה שנה, אחד מהקדושים ההם אמר, מי שיתיר לא יסיים את שנתו ושניהם נפטרו באותה שנה.
ובדרך לקברו היינו בדבקות עצומה ובכיסופים להקב״ה, ישנו בלילה וכל הלילה היו לנו חרדות גדולות ופחדים נוראים. בבוקר קראנו לגבאי רבי נתן מתתיהו ז״ל ובקשנו ממנו שיבדוק על מה ולמה החרדות והפחדים. מי שיש לו צער או בעיה צריך לפשפש במעשיו ועשינו חשבון נפש גדול.
ביקשנו ממנו להסתובב בין האנשים שנסעו איתנו לבדוק על מה ולמה. בדק וחזר ואמר לנו כולם בחיזוק ובדבקות בצדיקים. וזוכרים שהביא לנו זית ואמר לנו זה זית סורי, ולא ידענו מעולם מה זה זית סורי.
סיפר לנו שאחד מהנוסעים שהיה מוכר אוכל, הביא שפע של אוכל. באותם ימים היה לו מאפיה והיינו מתפללים עליו ימים ולילות לישועה והצלחה ועבר למכור אוכל ודיבר איתנו על אוכל. ואז אמרנו לו אנחנו מרגישים קטנות הדעת בלימוד ובתפילה והחרדות של הלילה, לך ותבדוק האוכל שההכשר טוב כמו שאמרו.
הלך ודיבר עם בעל האוכל, ששלח פועלים בדרך להכין האוכל. והנה צרה וצער גדול. הנכרי שהיה טבח, הוא מדליק האש והנוכרי מספר שהוא בקי בכל ההלכות, קלה כבחמורה…
ואז הבנו כמה בישול עכו״ם משפיע על הנפש של האדם. הנוכרי בקי בכל ההלכות ח״ו.
חביב אדם שנברא בצלם, לכל אדם יש כבוד, לכל אדם יש מעלות רמות, אבל אותנו ציוה הקב״ה תרי״ג מצות, ועל זה חכמים חלקו ונתנו לנו הלכות. מה אסור ומה מותר, כמה זמן מליחה של בשר. ודאי שיש קולות, אבל יש יסודות שאבותינו ואבות אבותינו הקפידו בהם ואי אפשר לקחת שעת הדוחק ולעשות משעת הדוחק, הלכה למעשה ביום יום.
