האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א, בדברי חיזוק מיוחדים, לשמירת הלשון – מיוחד לימי השובבים
לַאֲהוּבֵנוּ וַחֲבִיבֵנוּ הַיְּקָרִים, בְּנֵי קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל דִּי בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, בִּרְכַּת שָׁמַיִם עַל רֹאשְׁכֶם תָּמִיד, וּמֵאֲדוֹן הַבְּרָכוֹת תִּתְבָּרְכוּ בְּכָל מִלֵּי דְמֵיטָב.
עִנְיָן נִפְלָא מָצָאנוּ בִּגְאֻלַּת עַם יִשְׂרָאֵל, וְהִיא הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הקב"ה לְבָנָיו אֲהוּבָיו, "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה" (שְׁמוֹת י"א ז'). צְרִיכִים אָנוּ לְהָבִין, מַדּוּעַ לֹא חָרְצוּ הַכְּלָבִים אֶת לְשׁוֹנָם כְּנֶגֶד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבִכְלָל יֵשׁ לְהָבִין מָה הָיָה קוֹרֶה אִלּוּ הַכְּלָבִים כֵּן הָיוּ חוֹרְצִים אֶת לְשׁוֹנָם וְנוֹבְחִים כְּנֶגֶד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי לֹא הָיָה נִגְרַם שׁוּם נֶזֶק מִנְּבִיחָתָם, וְאִם כֵּן מָה הַהַבְטָחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמַּבְטִיחַ הקב"ה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁשּׁוּם כֶּלֶב לֹא יִנְבַּח
.
חֲזַ"ל אוֹמְרִים (פְּסָחִים קי"ח) אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע וְכָל הַמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים. וּבֵאֵר בַּעַל 'כְּלִי יָקָר' טַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁכָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע אַף הוּא דּוֹמֶה לְכֶלֶב הַמְּנַבַּח וְחוֹרֵץ בִּלְשׁוֹנוֹ, וּלְפִיכָךְ בְּמִצְרַיִם שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם לָשׁוֹן הָרַע מִשּׁוּם כָּךְ לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
וְעוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל (שמו"ר א' ל'), רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, וְרַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי אָלֶכְּסַנְדְּרִי אָמְרוּ, הָיָה מֹשֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר, מָה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת? כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע דִּבְרֵיהֶם שֶׁל דָּתָן וַאֲבִירָם, אָמַר, לָשׁוֹן הָרַע יֵשׁ בֵּינֵיהֶם, הֵיאַךְ יִהְיוּ רְאוּיִים לַגְּאוּלָּה? לְכָךְ אָמַר: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר", עַתָּה יָדַעְתִּי בְּאֵיזֶה דָּבָר הֵם מִשְׁתַּעְבְּדִים.
וּמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּמִצְרַיִם הָיוּ לְקוּיִים בַּעֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע, וְזֶה הָיָה הַגּוֹרֵם לַגָּלוּת וְלַשִּׁעְבּוּד. אָכֵן, אַחֲרֵי שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טִהֲרוּ וְזִכְּכוּ עַצְמָם, וְלִמְּדוּ אֶת לְשׁוֹנָם לְדַבֵּר בְּאֹרַח מִישׁוֹר, זָכוּ לְהִגָּאֵל וְלָצֵאת מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. מִשּׁוּם כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם אַף כֶּלֶב לֹא נָבַח וְלֹא חָרַץ לְשׁוֹנוֹ כְּנֶגְדָּם, לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכָּעֵת כְּבָר אֵינָם לְקוּיִים וּפְגוּמִים בְּחֵטְא לָשׁוֹן הָרַע.
וְזֶה הַחִדּוּשׁ הַגָּדוֹל בַּמֶּה שֶׁהַכְּלָבִים לֹא נָבְחוּ, שֶׁבְּזֶה גִּלּוּ לָנוּ אֶת גֹּדֶל מַעֲלַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁטִּהֲרוּ וְנָצְרוּ אֶת לְשׁוֹנָם מְרַע וּמִדְּבַר מִרְמָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע הֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְכֶלֶב הַמְּנַבֵּחַ וְחוֹרֵץ בִּלְשׁוֹנוֹ, וְרָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לִכְלָבִים, לָכֵן כַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִפְרִישׁוּ עַצְמָם מֵעָווֹן זֶה, שׁוּב לֹא הָיָה בְּכֹחַ הַכְּלָבִים לַחֲרֹץ אֶת לְשׁוֹנָם כְּנֶגְדָּם.
וּבָזֶה נִתַּן לְבָאֵר אֶת הַכָּתוּב (שְׁמוֹת ז' ח' ט') "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְהִי לְתַנִּין". וּצְרִיכִים לְהִתְבּוֹנֵן מַדּוּעַ צִוָּהּ ה' שֶׁהָאוֹת וְהַסִּימָן לְפַרְעֹה שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁחְרֵר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְהֵא דַּוְקָא בְּצוּרַת מַטֵּה שֶׁנֶּהֱפַךְ לְתַנִּין, וְשׁוּב חָזַר לִהְיוֹת מַטֵּה כְּבַתְּחִלָּה, וּמָה נִרְמַז לְפַרְעֹה עַל יְדֵי אוֹת וּמוֹפֵת זֶה. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ, שֶׁהַסִּבָּה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּגָלוּת מִצְרַיִם מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ בְּלָשׁוֹן הָרַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, וְהַיְנוּ אָכֵן נוֹדְעָה סִבַּת הַגָּלוּת. וְכַאֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בָּא לְפַרְעֹה וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל צִוּוּי ה' שֶׁיִּשְׁלַח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אָמַר לוֹ פַּרְעֹה שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ עֵת וּזְמַן הַגְּאֻלָּה, וְלֹא שָׁלְמוּ הָאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים שֶׁל הַגָּלוּת, וְלָכֵן אֵינוֹ חָפֵץ לְשַׁחְרְרָם.
לָכֵן צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן שֶׁיִּקַּח מַטֵּה , וְיַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לָאָרֶץ, וְיַהֲפֹךְ הַמַּטֶּה לְנָחָשׁ. וְרָצָה לִרְמֹז בָּזֶה לְפַרְעֹה שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּטֶּה רוֹמֵז לְעַם יִשְׂרָאֵל, כְּפִי שֶׁמָּצָאנוּ שהקב"ה אָמַר לְמֹשֶׁה שֶׁכָּל שֵׁבֶט יִקַּח מַטֵּה וְיַנִּיחוּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט יְהֵא כָּלוּל בְּמַטֵּה אֶחָד. וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים שֶׁבְּיַד מֹשֶׁה הָיָה רוֹמֵז וְכוֹלֵל לְעַם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלוּתוֹ.
וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהֻשְׁלַךְ הַמַּטֶּה אַרְצָה נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ, לְרַמֵּז עַל חֵטְא לָשׁוֹן הָרַע, וּכְמַאֲמַר חָזָ"ל (עֲרָכִין ט"ו ע"ב) שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא מִתְקַבְּצוֹת כָּל הַחַיּוֹת וּבָאוֹת אֶל הַנָּחָשׁ וְאוֹמְרוֹת לוֹ, מַה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ בִּנְשִׁיכָתְךָ, וְאוֹמֵר לָהֶם הַנָּחָשׁ וּמָה יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן. וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַנָּחָשׁ לִהְיוֹת מַטֶּה כְּבַתְּחִלָּה, לִרְמֹז לְפַרְעֹה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל כְּבָר תִּקְּנוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם וְשׁוּב אֵינָם נְגוּעִים בְּחֵטְא לָשׁוֹן הָרַע, וְלָכֵן יְכוֹלִים לָצֵאת מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּכְבָר אֵין סִבָּה שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים וְנִשְׁלַם תִּקּוּנָם.
וּמָצָאנוּ שֶׁכֹּחַ הַהֶרֶס שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע הוּא גָּדוֹל מְאוֹד, וּבְעֶזְרָתוֹ הָרְסוּ דָּתָן וַאֲבִירָם אֶת הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, אֶת אֱמוּנַת הַחֲכָמִים. שֶׁהֲרֵי כָּל דֶּרֶךְ קַבָּלַת וּמְסִירַת הַתּוֹרָה הִיא ע"י הַחֲכָמִים, וּמִכֹּחַ הָאֱמוּנָה שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת, וְאִם מְעַרְעֲרִים עַל דִּבְרֵי הָרַב א"כ בְּעֶצֶם מְעַרְעֲרִים עַל דִּבְרֵי הקב"ה, וְלָכֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל (סַנְהֶדְרִין קי ע"א) שֶׁכָּל הַמְּהַרְהֵר אַחֲרֵי רַבּוֹ כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַשְּׁכִינָה. וְאֵין לְךָ שְׁלֵמוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר הֵם שׁוֹמְעִים וְהוֹלְכִים אַחֲרֵי רַבּוֹתֵיהֶם וּמַנְהִיגֵיהֶם.
וְאֶת כָּל הַמַּעֲלָה הַזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְעַם יִשְׂרָאֵל, אֶת כָּל הַיֹּפִי וְהֶהָדָר שֶׁיֵּשׁ כַּאֲשֶׁר הָעָם הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמַּנְהִיג, אַחַר הָאִישׁ שֶׁעַל הָעֵדָה שֶׁהוּא עֵינֵי הָעֵדָה שֶׁמּוֹרֶה וּמַתְוֶה אֶת הַדֶּרֶךְ, אֶת הָעִנְיָן הַמְיֻחָד וְהַהֶכְרֵחִי הַזֶּה הָרְסוּ דָּתָן וַאֲבִירָם בְּעֶזְרַת לְשׁוֹנָם, וע"י לָשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּבְּרוּ עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, הִגִּיעוּ לְמַצָּב שֶׁל מַחֲלֹקֶת וְהֵרֵס בְּעַם יִשְׂרָאֵל.
צְרִיכִים אָנוּ לְהִתְחַזֵּק בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, וּמִתְפַּלְּלִים אָנוּ בְּכָל יוֹם "אַלּוֹקַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מְרַע וּשְׂפָתַי מְדַבֵּר מִרְמָה", וְזוֹ תְּפִלָּה קְדוּמָה שֶׁהַקַּדְמוֹנִים הָיוּ מִתְפַּלְּלִים אוֹתָהּ כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת יז ע"א), וְאָדָם חַיָּב לָשִׂים עַל לִבּוֹ וְלִנְצֹר נַפְשׁוֹ מֵחֵטְא וְעָווֹן חָמוּר זֶה, וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (עֲרָכִין טו ע"ב) שֶׁלָּשׁוֹן הָרַע חָמוּר יוֹתֵר מג' עֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת, עֲבוֹדָה זָרָה גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וּצְרִיכִים הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת וְעֵצוֹת כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵחֵטְא הַלָּשׁוֹן. וְאָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד הַלָּשׁוֹן (מִשֶּׁלִּי יח), וע"י דִּבּוּר קָטָן אֶחָד שֶׁל הָאָדָם יָכוֹל לִגְרֹם מִיתָה לְזוּלָתוֹ.
וּבִזְכוּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן נִזְכֶּה לִגְאוּלָּה, וּכְשֵׁם שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁתִּקְּנוּ אֶת לְשׁוֹנָם, כָּךְ נִתְאַמֵּץ וְנִתְגַּבֵּר לְתַקֵּן וְלִנְצֹר לְשׁוֹנֵנוּ, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִזְכֶּה לַגְּאוּלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.
