ימי בין המצרים – האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו על יום שבעה עשר בתמוז

אִגֶּרֶת קוֹדֶשׁ חֲזוֹן יֹאשִׁיָּהוּשֶׁנִּכְתְּבוּ לְיוֹם הַתַּעֲנִית שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז מֵרַבֵּינוּ הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יֹאשִׁיָּהוּ פִּינְטוֹ שְׁלִיטָ"א
דְּבָרִים הַיָּפִים לְשָׁעָה וּלְדוֹרוֹת

בֵּין הַמְּצָרִים
הַיּוֹם זֶה יוֹם תַּעֲנִית י"ז בְּתַמּוּז וְסִבַּת הַתַּעֲנִית, עַל חֲמִשָּׁה דְּבָרִים חֲמוּרִים, שֶׁקָּרוֹ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיּוֹם קָשֶׁה זֶה ובע"ה נֶאֱמַר אֶת חֲמֵשֶׁת הַדְּבָרִים בִּכְדִי לְהַשְׁרִישׁ בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתֵנוּ אֶת אָשֵׁר אֵרַע לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ
אָסוֹן רִאשׁוֹן נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת- מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִשְׁלִיךְ אֶת הַלּוּחוֹת עַל הַקַּרְקַע וּשְׁבָרָם כַּאֲשֶׁר רָאָה וְשָׁמַע עַל הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ.

אָסוֹן שֵׁנִי בֻּטַּל קָרְבַּן הַתָּמִיד וּמוּבֵאת מַחֲלֹקֶת; הָרַמְבַּ"ם סוֹבֵר שֶׁהָיָה זֶה בְּבַיִת רִאשׁוֹן, רִאשׁוֹנִים אֲחֵרִים סוֹבְרִים, שֶׁהָיָה זֶה בְּבַיִת שֵׁנִי וְאֵיךְ בֻּטַּל? מָצוֹר קָשֶׁה הָיָה עַל יְרוּשָׁלַיִם וּבְכָל יוֹם הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִים תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם קֻפָּה עִם כֶּסֶף וּתְמוּרַת קֻפָּה זוֹ, עִם שַׁלְמוֹנִים מְרֻבִּים, הָיוּ הַגּוֹיִים מַעֲלִים קָרְבָּן עִם חוּט לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחוֹמָה. וּבְיוֹם י"ז בְּתַמּוּז, בִּמְקוֹם שֶׂה הַעֲלוּ חֲזִיר. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה הַחַיָּה טְמֵאָה, לִקְרַאת סוֹף הַחוֹמָה, נָעַץ הֶחֱזִיר אֶת צִפָּרְנָיו בְּחוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם; וּמוּבָא בַּחֲזַ"ל, שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע, נִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ וְהֵחֵל מִיּוֹם י"ז בְּתַמּוּז וָהָלְאָה נִפְסַק קָרְבַּן הַתָּמִיד
אָסוֹן שְׁלִישִׁי הֻבְקְעָה הָעִיר בְּחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. וּבְחֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן מַחֲלֹקֶת – יֵשׁ אוֹמְרִים ז' בְּתַמּוּז וְהַיְּרוּשַׁלְמִי מֵבִיא, שֶׁאַף בַּיִת רִאשׁוֹן, בְּי"ז בְּתַמּוּז
אָסוֹן רְבִיעִי שָׂרַף אֲפוּסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה הוּא הָיָה שַׂר שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת יָוָן הָרְשָׁעָה
אָסוֹן חֲמִישִׁי הֻעֲמַד צֶלֶם בַּהֵיכָל וְהֵנָּה, יוֹם זֶה, מְסַמֵּל אֶת תְּחִלַּת הַקֹּשִׁי וְהַצַּעַר שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ אוֹתוֹ צַעַר לֹא נִסְתַּיֵּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְזֶה אֲשֶׁר אָנוּ מִתְפַּלְּלִים "וְלִירוּשָׁלַיִם עֵרֵךְ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב" מִתְפַּלְּלִים אָנוּ לִפְנֵי בּוֹרְאֵנוּ, שֶׁיָּשִׁיב שְׁכִינָתָהּ מֵעֲפָרָהּ וְהֵנָּה, יִבְנֶה בֵּית מִקְדָּשׁוֹ וִיפָאֵר הֵיכָלוֹ.

חָשַׁבְנוּ בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, לְבָאֵר וְלוֹמַר יְסוֹד גָּדוֹל: "בִּירוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּיו שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים 'שְׁבָטֶיהָ לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה'"
וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ וְלוֹמַר כָּל עִיר וָעִיר בָּעוֹלָם יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַוָּתִיקִים אֵינָם אוֹהֲבִים אֶת הֶחֳדָשִׁים אֲשֶׁר בָּאִים לְעִירָם וּמַדּוּעַ? אוֹמְרִים הֵם: עִיר זוֹ, אֲבוֹתֵינוּ עֲמָלוֹ וְטָרְחוֹ בָּנוּ וְעַמְּלוּ סִכְּנוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְכָעֵת כֹּל אוֹצְרוֹתֶיהָ וּבִרְכוֹתֶיהָ לָנוּ הֵם. וּמַדּוּעַ יָבוֹא, אִישׁ חָדָשׁ, אֲשֶׁר אֲבוֹתָיו לֹא מָסְרוּ מִדָּמָם וּמֵחֲלָבָם לְמַעַן הָעִיר וְלָכֵן, אֵין יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם אוֹהֲבִים אֶת הֶחֳדָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ
אַךְ בִּירוּשָׁלַיִם, דִּין אַחֵר לָה יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, תּוֹשָׁבֵי וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם, יָדְעוּ שֶׁכָּל בְּנִיַּת הָעִיר וְכָל הַצְלָחָתָהּ, שָׁרְשָׁהּ מִבִּרְכַּת ה' וְאֵין אַף זְכוּיוֹת לְאַף אָדֹם עָלֶיהָ, לֹא עֵדָה, לֹא קְבוּצָה וְלֹא שׁוּם כֹּחַ, אֶלָּא כּוֹחָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הִיא מִבִּרְכַּת ה' וְכָל הַשְּׁבָטִים, הִסְכִּימוּ עִם זֶה וָזֶה, שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שְׁבָטֶיהָ, הוֹדוּ שֶׁהַכֹּל בָּא מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ; זֶה לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה', אַךְ בִּזְמַן הַחֻרְבָּן הִשְׁתַּנּוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים וְעֵינוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד הָיְתָה צָרָה בַּחֲבֵרוֹ וְכָל אֶחָד הִרְגִּישׁ שֶׁחֲבֵרוֹ אֶת שֶׁלּוֹ לוֹקֵחַ וְזֶה אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת הַחֻרְבָּן תָּמִיד יִהְיֶה מוּל עֵינֵינוּ דִּבְרֵי הַגְּמָרָא: "בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ בְּכִסְּאֲךָ יוֹשִׁיבוּךָ וְאֶת שֶׁלְּךָ יִתְּנוּ לָךְ"
נְבָאֵר הַדְּבָרִים: הָאָדָם לִפְעָמִים שׁוֹאֵל לְמָה זֶה שְׁמִי וְלֹא שֵׁם אַחֵר? מַדּוּעַ הוֹשִׁיבוּ אוֹתִי בְּכִסֵּא זֶה וְלֹא בְּכִיסָא גָּבוֹהַּ מַדּוּעַ פְּלוֹנִי גּוֹזֵל אֶת מְלַאכְתִּי וְאֶת שֶׁלִּי? אַךְ אֵלּוּ דְּבָרִים נֶגֶד אֱמוּנָתֵנוּ, וֶאֱמוּנָתֵנוּ הִיא, שֶׁשְּׁמֵנוּ, זֶה שְׁמֵנוּ וְכִסְּאֵנוּ, זֶהוּ כִּסְּאֵנוּ וְשֶׁלָּנוּ, זֶה שֶׁלָּנוּ וְאֵין אָדָם יָכוֹל לִנְגֹּעַ בְּשַׂעֲרָה שֶׁל חֲבֵרוֹ
נִתְחַזֵּק בַּיָּמִים אֵלֶּה בְּאַהֲבָה חִנָּם, אֲשֶׁר הַשִּׂנְאָה הֶחֱרִיבָהּ אֶת בֵּיתֵנוּ וַנִּבְנֶה מִקְדָּשׁ בְּלִבְּנוּ וּמִזְבֵּחַ עָמֹק בְּתוֹכוֹ וְנַדְלִיק אֶת אֵשׁ הָאֱמוּנָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָלָיו נַקְרֵב אֶת כָּל תַּאֲווֹתֵינוּ וּרְצוֹנוֹתֵינוּ. הקב"ה יְרַחֵם וְיַצִּיל אֶת כְּלַל עִם יִשְׂרָאֵל מִכָּל רַע וְיִשְׁמֹר אֶת כֻּלָּנוּ בִּימֵי בֵּין הַמְּצָרִים הָאֵלּוּ
"חֲזַק וֶאֱמַץ לְבַבְכֶם "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וֶאֱמָץ לִבְּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'

ב

וְהֵנָּה כַּאֲשֶׁר רוֹצִים לִבְחֹן אָדָם בּוֹחֲנִים אוֹתוֹ, בְּיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ, בִּדְבָרִים הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר. מִי שֶׁמַּקְפִּיד בִּדְבָרִים הַקְּטַנִּים, וּוַדַּאי, שֶׁנִּזְהָר מְאוֹד בִּדְבָרִים הַגְּדוֹלִים וְכָךְ, לָמַדְנוּ, בְּדַרְכֵי הקב"ה, אֲשֶׁר אֶת כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, בֹּחֵן בִּדְבָרִים הַקְּטַנִּים:
דָּוִד הַמֶּלֶךְ – לֹא מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ, עַד אֲשֶׁר בָּחֲנוּ בְּכִבְשָׂה, אֲשֶׁר הָיָה מוּכָן לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ לְהַצִּיל כֶּבֶשׂ קָטָן וְכֵן, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, בַּחֲנוֹ הקב"ה, בַּכֶּבֶשׁ.
מִי שֶׁמַּקְפִּיד בִּדְבָרִים הַקְּטַנִּים וּוַדַּאי נִזְהָר בִּדְבָרִים הַגְּדוֹלִים וּבְוַדַּאי, בְּיוֹם זֶה, אֲשֶׁר מֵהָעֶרֶב מַתְחִיל עַל פִּי החידא, עִנְיָנֵי "בֵּין הַמְּצָרִים", נִקְּפִיד וְנִשְׁתַּדֵּל וְנִזָּהֵר,בִּדְבָרִים הַנִּרְאִים קְטַנִּים.
הֵנָּה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה בֵּיתָר אֲשֶׁר אָמְרוּ חֲזַ"ל שְׁהִיָּתָהּ מֵהֶעָרִים הַחֲשׁוּבוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל, עוֹד מֵהַיּוֹתֵנוּ עַם, לֹא נֶחְרְבָה, אֶלָּא עַל דָּבָר קָטָן בְּיוֹתֵר. וְכַאֲשֶׁר הָיָה מִנְהָג בְּאוֹתָם יָמִים, כֹּל בֵּן אוֹ בַּת אֲשֶׁר נוֹלְדוּ לְעוֹלָם. בְּיוֹם הַלֵּדָה, הָיָה הָאָב וְהָאֵם לוֹקְחִים לְבֶּן, סוּג שֶׁל עֵץ וּלְבַת סוּג אַחֵר שֶׁל עֵץ. וְהָיוּ זוֹרְעִים בָּאֲדָמָה, וְהָיוּ מַשְׁקִים וּמְטַפְּחִים, מְזַבְּלִים, עַד אֲשֶׁר הַבֵּן וְהַבַּת, הָיוּ מַגִּיעִים לְחֻפָּה. וְלִכְבוֹד חֻפָּתָם, הָיוּ קוֹצְצִים אֶת הָעֵץ שֶׁל הֶחָתָן וְהָעֵץ שֶׁל הַכַּלָּה וּבוֹנִים בָּהֶם, מֵעֵין עֲטָרָה וְכָךְ, הָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתָם לַחֻפָּה.
בְּאֶחָד הַיָּמִים בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, נָסְעָה בְּכִרְכַּרְתָּהּ יַחַד עִם פָּמַלְיָתָהּ, חֲיָלִים, שׁוֹמְרִים וּמְשָׁרְתִים וְהִנֵּה, נִשְׁבְּרָה דֹּפֶן הַכִּרְכָּרָה. עָמְדוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְלִכְבוֹד בַּת הַמֶּלֶךְ כָּרְתוּ כַּמָּה עֵצִים אֲשֶׁר הָיוּ לִכְבוֹדָם שֶׁל חָתָן וְכָלָה. נֶאֶסְפוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר הִרְגִּישׁוּ פְּגִיעָה חֲמוּרָה, בִּבְנֵיהֶם וְהִכּוּ מַכּוֹת נִמְרָצוֹת, אֶת עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, שׁוֹמְרֵי הַמֶּלֶךְ וּבַת הַמֶּלֶךְ.
כְּשֶׁשָּׁמַע זֶה הַמֶּלֶךְ שָׁלַח שְׁמוֹנִים אֶלֶף רָאשֵׁי גְּיָסוֹת וְהֵמִית חֻרְבָּן וְהֵרֵס, בְּכֹל הָעִיר בֵּיתָר, עַד שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁנְּהַר שֶׁל דָּם, הָיָה הוֹלֵךְ מִבֵּיתָר עַד הַיָּם הַגָּדוֹל וְהַגּוֹיִים הָיוּ מַשְׁקִים, בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם, בְּדַם אַנְשֵׁי בֵּיתָר. וְעִם כָּל זֶה, לֹא שָׁכְחָה חֵמַת הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר עָמַד וְעָשָׂה לְהָבִיא לִקְבוּרָה, אֶת הֲרוּגֵי בֵּיתָר וּבַיּוֹם, אֲשֶׁר הִתִּירוּ לְקָבְרָם, תִּקְּנוּ חֲכָמִים, אֶת בִּרְכַּת "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב".
הִנֵּה, עַל דָּבָר קָטָן בְּיוֹתֵר נֶחְרְבָה עִיר וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל וּמְאוֹת אֲלָפִים נִשְׁפַּךְ דָּמָם, לָכֵן, עַל קַמְצָא בַּר קַמְצָא חָרָבָה יְרוּשָׁלַיִם. שִׂנְאָה קְטַנָּה, אֲשֶׁר קְצָת חָכְמָה וּתְבוּנָה, הָיוּ מוֹנְעִים אֶת כָּל הַהַשְׁפָּלָה וְכֹל הָרַע, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה. לֹא הָיָה אֶת הַחָכְמָה לְהִתְגַּבֵּר עַל דְּבָרִים קְטַנִּים. וּמִזֶּה חָרַב בֵּיתֵנוּ, נֶחֱרַב הֵיכָלֵנוּ וְעַד הַיּוֹם אָנוּ נִמְצָאִים בְּצָרָה וּמְצוּקָה וּבְאֵבֶל, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁכַּח וְלֹא יִשְׁכַּח. וּמַזְכִּירִים אָנוּ, בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי"
וְאַף, אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, קִבְּלוּ אֶת כּוֹחָם מִמַּעֲשֵׂה קָטָן אֲשֶׁר עָשׂוּ טוֹב כִּדְמוּבָא בַּחֲזַ"ל: נְבוּכַדְנֶצַּר, זָכָה לִשְׁלוֹט בְּכָל הָעוֹלָם, בִּבְנֵי אָדָם, בַּחַיּוֹת וּבְעוֹפוֹת וּמִשּׁוּם מָה זָכָה לְכָךְ? אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁמֶּלֶךְ יְהוּדָה, חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ, נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה עֶשֶׂר שָׁעוֹת מִלֶּכֶת לִכְבוֹדוֹ; עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל וּבִקֵּשׁ מֵרֹאשׁ הַסּוֹפְרִים בַּמַּלְכוּת, אֲשֶׁר הָיָה זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, לִכְתֹּב אִגֶּרֶת שְׁלוֹמִי לְהַהִיא גַּבְרָא, חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ.
כְּשֶׁחִפְּשׁוּ אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר וְלֹא מָצְאוּ נָתְנוּ לִסְגָנוֹ לִכְתֹּב אֶת הָאִגֶּרֶת, עָמַד הַסְּגָן וְכָתַב: לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה, לִכְבוֹד יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ וְלִכְבוֹד אֱלוֹקֵי חִזְקִיָּה וְהִמְשִׁיךְ בְּדִבְרֵי שְׁלוֹמִים וְשָׁלַח אֶת הָאִגֶּרֶת. כְּשֶׁהִגִּיעַ נְבוּכַדְנֶצַּר לְאַרְמוֹן וְסִפֵּר לוֹ עַל הָאִגֶּרֶת , בִּקֵּשׁ לִקְרוּאָה, קָרָא וְרָאָה, שֶׁהַשֶּׁבַח הָרִאשׁוֹן – לִנְבוּכַדְנֶצַּר, הַשֶּׁבַח הַשֵּׁנִי – לִירוּשָׁלַיִם וְרַק הַשְּׁלִישִׁי – להקב"ה.
עָמַד וְאָמַר: הקב"ה – אוֹתוֹ צְרִיכִים רִאשׁוֹן לָשִׂים בְּאִגֶּרֶת וְלֹא הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה. אָמְרוּ חֲזַ"ל: עָמַד וּפָסַע 3 צְעָדִים לִקְרֹא לְשָׁלִיחַ וּבִשְׁבִיל אוֹתָם שְׁלֹשֶׁת הַצְּעָדִים, זָכָה לִהְיוֹת מִגְדּוֹל הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר הָיוּ אֵי פַּעַם בָּעוֹלָם.
הִנֵּה, שְׁלוֹשָׁה צְעָדִים שֶׁל רָשָׁע, שֶׁהֶחֱרִיב בְּסוֹפוֹ אֶת בֵּית חָיִינוּ, אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, נִתַּן לוֹ כֹּחַ עָצוּם, עַל דָּבָר פָּעוּט בְּיוֹתֵר!

לָכֵן, בְּיָמִים אֵלּוּ, נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לְהַקְפִּיד בְּדִקְדּוּקִים גְּדוֹלִים עַל כֹּל תָּג. וְאַף עַל דָּבָר הַנִּרְאֶה, הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, וְרַק בִּזְכוּת זֶה, נִזְכֶּה שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית חַיֵּינוּ וְתָשִׁיב שְׁכִינָה לַקֹּדֶשׁ וְכֹהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים לְדוּכָנָם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם.
נִשְׁתַּדֵּל, לְהִכָּנֵס לַיָּמִים הַלָּלוּ בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וּבְדִקְדּוּקֵי מִצְווֹת וּבְהִתְבּוֹנְנוּת הָעֲמֻקָּה וּבְמַחֲשָׁבָה רְחָבָה "יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹקַיִךְ צִיּוֹן דּוֹר וְדוֹר הַלְלוּיָהּ"