מכתב מרגש ודומע, ובו מילות ניחומים והספד, על קרבן הציבור, שנלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה, הילד הצדיק יוסף חיים ראובני – האדמו"ר במילים מרגשות על הסתלקותו על מעלתו ונפשו הגדולה של יוסף חיים ז"ל הרך, על כוח האמונה הנדיר והעוצמתי של הוריו שיחי', ועל חובת ההתעוררות – מסמך מרגש

וכך כותב כבוד הרב

כַּאֲשֶׁר יוֹסֵף הַצַּדִּיק דִּבֵּר עִם הָאַחִים שֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִקְנוֹת אֹכֶל בִּימֵי הָרָעָב, יוֹסֵף הָיָה מִתְנַכֵּל לָהֶם וְהֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁזֶּה יוֹסֵף אֲחִיהֶם. וְכָךְ יוֹסֵף עָבַר מִשְּׁאֵלָה לַשְּׁאֵלָה. בְּאַחַת הַשְּׁאֵלוֹת עַל אֲחִיהֶם יוֹסֵף שֶׁנִּמְכַּר, שָׁאַל יוֹסֵף אֶת הַשְּׁבָטִים אִם תֵּדְעוּ הֵיכָן יוֹסֵף נִמְצָא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מָה תַּעֲשׂוּ בִּכְדֵי לְהַצִּילוֹ. אָמְרוּ הַשְּׁבָטִים נִמְסֹר נֶפֶשׁ, נַהֲרֹג וְנָמוּת אִם צָרִיךְ. עָנָה לָהֶם יוֹסֵף, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי מְרַגְּלִים אִתָּם.

וְהִנֵּה הַשְּׁבָטִים הָיוּ בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת גְּמוּרָה. עוֹמְדִים בִּפְנֵי הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ, שֶׁלְּמַעֲשֶׂה הוּא הַשַּׁלִּיט בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל פִּיו יִשַּׁק דָּבָר. וְהוּא מִתְגָּרֶה בָּהֶם וְכַאֲשֶׁר מִתְגָּרִים בְּאָדָם, הָאָדָם מַרְגִּישׁ. וּכְשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ שֶׁמִּתְנַכְּלִים לוֹ, צָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר שִׁבְעָתַיִם. וּוַדַּאי שֶׁאִם זֶה מֶלֶךְ שֶׁכָּל יָכוֹל, לְהָמִית אוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל מָה שֶׁחָפֵץ.

מַדּוּעַ הַשְּׁבָטִים עוֹמְדִים וְאוֹמְרִים לְיוֹסֵף, אִם נֵדַע מָה עִם אַחֵינוּ נַהֲרֹג וְנֵהָרֵג לְהַצִּיל אוֹתוֹ. פָּחוֹת מִלָּה וְאֶל תִּתְוַדֵּעַ לָרָשׁוּת, נִרְאִים כְּאוֹהֲבִים בִּשְׁעַת הֲנָאָתָם וְאֵין עוֹמְדִים לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֲקוּ. מָה אַתֶּם שִׁבְטֵי י0ה, חֲכָמִים, יִרְאַת הַשֵּׁם עֲלֵיכֶם, כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל הַשְּׁבָטִים הָיָה סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה, עוֹמְדִים וּמְסַפְּרִים וּמִתַּגָּרִים בְּמִשְׁנֵה לְמֶלֶךְ יוֹסֵף.

***

אֶלָּא הַיּוֹם אָנוּ נִמְצָאִים בְּיוֹם מַר וְנִמְהָר, יוֹם קָשֶׁה לִבְנֵי הַקְּהִלָּה הַקְּדוֹשָׁה. בֶּן מִבְנֵי הַקְּהִלָּה, יֶלֶד קָטָן קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, בֶּן קְדוֹשִׁים, אַבָּא וְאִמָּא קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, יִרְאֵי הַשֵּׁם עֲנָוָה וּפַשְׁטוּת, צְדָקוֹת וְיִרְאַת הַשֵּׁם עֲצוּמָה, הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ יוֹסֵף חַיִּים הֶחֱזִיר אֶת נִשְׁמָתוֹ בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה, אַחֲרֵי חֳדָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים שֶׁל כְּאֵבִים קָשִׁים.

אֲנַחְנוּ מְעִידִים שֶׁכְּאֵבִים שֶׁל סַרְטָן הֵם כְּאֵבִים שֶׁהַכֹּל מְשֻׁתָּק, הַכֹּל כּוֹאֵב. הָאָדָם לֹא יוֹדֵעַ מָה בֶּאֱמֶת כּוֹאֵב וְזֶה כַּעֲרָפֶל עַל הַנְּשָׁמָה, כְּכָסוּי עַל הַמַּהוּת שֶׁל הַחַיִּים. וְיֶלֶד קָטָן שֶׁלֹּא יָדַע בְּחַיָּיו כְּלוּם, רַק כְּאֵבִים וְיִסּוּרִים מָרִים, תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא חָטְאוּ, הַיֶּלֶד הַטָּהוֹר וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בֶּן קְדוֹשִׁים שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים, יִרְאַת הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם, אַשְּׁרֵנוּ שֶׁהֵם חֵלֶק מֵהַקְּהִלָּה שֶׁלָּנוּ. "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ד'"

בְּ"רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ הַשֵּׁם" הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן שֶׁל הַיֶּלֶד עַד הָרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים, זוֹ אֱמוּנָה שֶׁרַק קְדוֹשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל נִיַּחְנוּ בָּהּ. שָׁמַעְנוּ עַל הַיֶּלֶד הַטָּהוֹר יוֹסֵף חַיִּים, שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר אַחֲרֵי גִּיל שָׁלוֹשׁ. וְאֵיךְ שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר הָיָה מְסַפֵּר לְאֶחָיו וְלִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁהוּא יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וּכְשֶׁהָיָה קָטָן נָפַל לְבוֹר וּמָכְרוּ אוֹתוֹ לְאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְכָךְ הָיָה מְסַפֵּר מִגִּיל שָׁלוֹשׁ אֶת כָּל סִפּוּרוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק. וְכַאֲשֶׁר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיוּ מְתַקְּנִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ לֹא, אַתָּה יוֹסֵף חַיִּים, וְלֹא יוֹסֵף הַצַּדִּיק, הָיָה בּוֹכֶה בְּכִי גָּדוֹל וְהָיָה צוֹעֵק אֲנִי יוֹסֵף הַצַּדִּיק.

לַחֲשֹׁב עַל דְּבָרִים מַפְחִידִים אֵלּוּ אוֹיָה לָנוּ, אוֹיָה עַל נַפְשֵׁנוּ. וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ וְלִמּוּד גָּדוֹל לוֹמְדִים פֹּה כַּאֲשֶׁר אָדָם אוֹ נְשָׁמָה קְשׁוּרָה בַּדָּבָר, "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לאֹ יִשְׁטְפוּהָ".

***

כַּאֲשֶׁר הָאֱמוּנָה וְהַדֶּרֶךְ וְהַבִּטָּחוֹן חֲזָקִים בַּדָּבָר, כְּלוּם לֹא יָכוֹל לְהָזִיז אֶת הָאָדָם מֵהַדָּבָר. הָאָדָם מֻשְׁפָּע וּמַשְׁפִּיעַ וְחַי מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת.

מְסֻפָּר עַל בַּעַל הַתַּנְיָא זצוק"ל, כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּבֵית הָאֲסוּרִים, הַחוֹקְרִים שֶׁחָקְרוּ אוֹתוֹ הִתְחִילוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת עַל זֶה שֶׁהוּא תַּלְמִיד שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁהִמְצִיא וּבָנָה דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בַּיַּהֲדוּת.

וּבַעַל הַתַּנְיָא הִרְגִּישׁ שֶׁאִם הוּא יִתְכַּחֵשׁ לְרַבּוֹ, רַבֵּנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, יַנִּיחוּ לוֹ וְהַשִּׂנְאָה וְהָעֲלִילוֹת יָרְדוּ. וְאִם הוּא יַתְמִיד לוֹמַר שֶׁהוּא תַּלְמִיד שֶׁל רַבֵּנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, דָּבָר זֶה יוֹסִיף שִׂנְאָה וְסַכָּנַת נְפָשׁוֹת. אֲבָל בַּעַל הַתַּנְיָא אָמַר, אֲנִי לֹא יִתְכַּחֵשׁ לְרַבִּי. זֶה הָרַב שֶׁלִּי וְזוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי וַאֲנִי לֹא יַסְתִּיר אוֹתָהּ וְלֹא מַסְתִּיר אוֹתָהּ. וְעָמַד וְאָמַר לְחוֹקְרִים בְּגַאֲוָה, אֲנִי תַּלְמִיד שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ וְיֵלֵךְ בְּדַרְכּוֹ.

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם דָּבוּק בְּדֶרֶךְ, הָאָדָם נוֹתֵן כּוֹחַ בַּנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ לַדֶּרֶךְ שֶׁהוֹלֵךְ בָּהּ. וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם לֹא אֵיתָן וְעָמִיד בְּדֶרֶךְ, הַהַשְׁפָּעָה וְהַכֹּחַ הוֹלְכִים וְיוֹרְדִים.

***

זוֹכְרִים אָנוּ בַּיָּמִים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים יְמֵי הַזַּעַם שֶׁעָבַרְנוּ, יָמִים שֶׁל הֶסְתֵּר פָּנִים. כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ אֵיתָנִים וַחֲזָקִים בַּדֶּרֶךְ וְהֵרִימוּ אֶת רֹאשָׁם וְיָדְעוּ שֶׁזֶּה נִסָּיוֹן וְהֶאֱמִינוּ בַּדֶּרֶךְ, נִשְׁאֲרוּ בְּצִדְקוֹת וְעָלוּ וְעוֹלִים וּמִתְעַלִּים. וב"ה כָּל יוֹם בַּקְּהִלָּה הַקְּדוֹשָׁה מִתְעַלִּים וּמַגִּיעִים לְהַשָּׂגוֹת עֲצוּמוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְדוֹרוֹת רַבִּים לֹא הָיָה קִבּוּץ חֲבֵרִים בִּדְבֵקוּת וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁמְּשַׂמַּחַת אֶת הַשָּׁמַיִם כָּעֵת.

וְהַזְּמַן הַזֶּה וְכָל אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים וְהַכֹּל הָיָה חֵלֶק מֵעֲבוֹדָה אוֹ מָקוֹם לְהַרְוִיחַ מָמוֹן אוֹ עִנְיָנִים עַצְמִיִּים, וְהִסְתִּירוּ אֶת קִשְׁרֵיהֶם וְכָל הִתְנַהֲגוּתָם הָיְתָה כְּהָרָן אֲבִי לוֹט, שֶׁהֵם עִם הַמַּצְלִיחִים חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים וְהַפָּנִים שֶׁלָּהֶם חָלוּל וְרוּחַ שֶׁתָּבוֹא וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט.

וְזֶה הָיָה הַדְּבֵקוּת שֶׁל אֲחִי יוֹסֵף, הֵם יָדְעוּ שֶׁעוֹמְדִים בִּפְנֵי הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ, יְכוֹלִים לְדַבֵּר מִלִּים שֶׁהַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ, דִּבְרֵי חֲנֻפָּה. אֲבָל הַשְּׁבָטִים רָאוּ אֶת הקב"ה מוּל עֵינֵיהֶם, וּמַצּוֹת הַשֵּׁם מְאִירַת עֵינַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהַסְתִּיר אֶת הִשְׁתּוֹקְקוּתָם לְיוֹסֵף אֲחֵיהֶם, וְעָמְדוּ וְאָמְרוּ אֶת הָאֱמֶת שֶׁחוֹשְׁבִים. וְגַם אִם הָאֱמֶת תִּהְיֶה יְקָרָה וְתָבִיא אוֹתָם לִבְעָיוֹת עִם הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ, כִּי אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמַח וְהָאֱמֶת מְנַצַּחַת.

וְלָכֵן אָמְרוּ אֶת הָאֱמֶת לְיוֹסֵף, אִם נֵדַע אֵיפֹה אַחֵינוּ, נַהֲרֹג וְנֶהֱרַג לְהַצִּילוֹ. וְכָךְ בַּעַל הַתַּנְיָא יָכוֹל לָצֵאת מִבֵּית הָאֲסוּרִים רַק לְהַסְתִּיר אֶת קִרְבָתוֹ לְרַבּוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. אֲבָל זוֹ לאֹ אֱמֶת, אֶלָּא זוֹ דֶּרֶךְ שֶׁל אֲנָשִׁים חַלָּשִׁים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לִבְנוֹת עוֹלָמוֹת חֲזָקִים, וְכָל חַיֵּיהֶם חַיִּים בְּזִיּוּף עַל גַּבֵּי זִיּוּף, בִּבְרִיחָה עַצְמִית מִן הָאֱמֶת.

***

וְלָכֵן הַמִּלִּים הַטְּהוֹרוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר, יוֹסֵף חַיִּים שֶׁהִכְנִיס הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה לְרַבִּים מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה, וְעַל הַיֶּלֶד הַזֶּה אֲפִלּוּ שֶׁהָיָה קָטָן בַּיָּמִים, אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָווֹן" בַּשָּׁנִים הַמְּעַטּוֹת שֶׁחַי בָּעוֹלָם.

הָעָצְמָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ הִשְׁפִּיעָה וְקִרְבָה רַבִּים מֵעָווֹן, וּוַדַּאי בְּיוֹם זֶה שֶׁהוּא אֲבָל לְכָל בְּנֵי הַקְּהִלָּה, זְמַן שֶׁחוֹתְמִים אֶת יְמֵי השובבי"ם וְנִכְנָסִים לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁהוּא הַחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן בַּשָּׁנָה, כִּי נִיסָן הוּא רֹאשׁ כָּל הַחוֹגְגִים, עָלֵינוּ לְהָכִין נַפְשֵׁנוּ לְיָמִים שֶׁנּוֹתְרוּ. כִּי בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל.

הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יוֹסֵף חַיִּים תַּעֲלֶה לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְתִהְיֶה מְלִיצַת טוֹב בְּעַד אָבִיו וְאִמּוֹ הַצַּדִּיקִים וְהַטְּהוֹרִים, בַּעֲלֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן. דְּבָרִים שֶׁאֵין הַיּוֹם בַּדּוֹר הַיָּתוֹם שֶׁלָּנוּ, דְּבָרִים שֶׁרַק בִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ " שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל" יֵשׁ.

יֹאמַר הַשֵּׁם דַּי לְכָל צָרוֹתֵינוּ וְיִתְמַתְּקוּ כָּל הַדִּינִים, וְיֻשְׁפַּע בְּרַחֲמִים מְרֻבִּים. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה, הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. הקב"ה יְחַזֵּק אֶת הַהוֹרִים הַצַּדִּיקִים וַיִּתֵּן לָהֶם נֶחָמָה בַּלֵּב, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ לְגַדֵּל אֶת מִשְׁפַּחְתָּם לְתוֹרָה וְיִרְאַת שָׂמִים, וּמִשְׁפַּחַת "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל" לֹא תֹּסֶף לְדַאֲבָה עוֹד.

בְּשִׁבְרוֹן הַלֵּב,

יֹאשִׁיָּהוּ יוֹסֵף.