בעדות מרגשת מספר האדמו"ר דברים מדהימים המלמדים על האיסור החמור לצער כל יהודי, על האדם שהיה מספר רע על חבריו, ועל המחילה הגמורה שהוא מוחל לכל מי שפגע בו או ציערו. – מסמך מרגש

הַגְּמָרָא (בָּבָא קַמָּא צא) אוֹמֶרֶת: "הַמַּבְעִית אֶת חֲבֵרוֹ". רַשִׁ"י פֵּרֵשׁ, תָּקַע לֵיהּ בְּאָזְנוֹ פִּתְאוֹם וּבִעֲתוֹ, פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְכֵן נִפְסַק לַהֲלָכָה בְּ"שֻׁלְחָן עָרוּךְ" (חומ סי תכ סלב), הַמַּבְעִית אֶת חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁחָלָה מֵהַפַּחַד, פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.
וְהֵנָּה כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר לֹא לְצַעֵר אֶת חֲבֵרוֹ בְּסִפּוּרִים לֹא נְכוֹנִים. חוּץ מֵהָעֲבֵרוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁל שֶׁקֶר וְשֶׁל "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל", הָאָדָם שֶׁהוֹלֵךְ וּמַבְעִית אֶת חֲבֵרוֹ וּמְסַפֵּר לוֹ סִפּוּר לְהַפְחִידוֹ כִּי יֵשׁ לוֹ אִינְטֵרֵס מִזֶּה, מִלְּבַד כָּל הָעֲבֵרוֹת, מוֹסִיף עוֹד עֲבֵרָה שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ בְּדִינֵי שָׁמַיִם.
וְשָׁמַעְנוּ פַּעַם מַעֲשֶׂה בִּקְבוּצַת צַדִּיקִים, שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם לִהְיוֹת דּוֹבְרֵי אֱמֶת בֶּאֱמֶת וְלֹא לְהוֹצִיא מִפִּיהֶם מִילָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָפֵק אֱמֶת. וּבְאֶחָד הַיָּמִים אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה חַלָּה וְהָיוּ לוֹ יִסּוֹרִים קָשִׁים וְהָיָה נֶאֱנָח מִכְּאֵבִים. בָּא אֵלָיו אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה וְאָמַר לוֹ, תֵּדַע מָתַי שֶׁאַתָּה נֶאֱנָח וְאוֹמֵר אַי, אִם הָאַיִּי הַזֶּה יוֹתֵר חָזָק מִמָּה שֶׁכּוֹאֵב לָךְ, תֵּדַע יֵשׁ בָּזֶה חֲשָׁשׁ לַשֶּׁקֶר. לָכֵן אִם אַתָּה רוֹצֶה לַעֲבֹד עַל מִדַּת הָאֱמֶת, גַּם הָאַיִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּדִיּוּק בְּעוֹצְמָהּ שֶׁל הַכְּאֵב. וְאִם לֹא, זֶה שֶׁקֶר.
כַּמָּה בַּעֲווֹנוֹת הָרַבִּים אָדָם מְקַלְקֵל וְהוֹרֵס בִּשְׁבִיל אִינְטֵרֵס קָטָן, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁאוּלַי יָצָא לוֹ, וּמַבְעִית אֶת חֲבֵרוֹ וְעַל זֶה חַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְכֵן מוֹצְאִים מִשְׁפָּחוֹת שֶׁהַיְּלָדִים רוֹצִים עֶזְרָה מֵהַהוֹרִים, וְלֹא מַקְפִּידִים בְּסִפּוּרִים שֶׁמַּגְדִּילִים בַּחֹלִי אוֹ מִסְכְּנוֹת, בִּכְדִי שֶׁיַּעְזְרוּ לָהֶם יוֹתֵר וּמְבִיאִים אֶת עַצְמָם מִלְּבַד כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַדְּבָרִים הָרָעִים וְהַקַּשִּׁים שֶׁיֵּשׁ בְּהִתְנַהֲגוּתָם, שֶׁעוֹשִׂים סְחִיטָה רִגְשִׁית וּמוֹסִיפִים עָווֹן שֶׁל מַבְעִית אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.
וְכָךְ מוֹצְאִים הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁרוֹצִים לִמְצוֹא חֵן אוֹ לִהְיוֹת חֲשׁוּבִים אוֹ לִבְנוֹת תְּלוּת שֶׁהַשֵּׁנִי יִהְיֶה תָּלוּי בָּהֶם וּמַבְעִיתִים אֶת חַבְרָם בִּדְבָרִים שֶׁהֵם סָפֵק אֱמֶת, סָפֵק דִּמְיוֹן, סָפֵק רָצוֹן שֶׁלָּהֶם, וּמְבִיאִים עַצְמָם לִמְקוֹמוֹת קָשִׁים שֶׁמְּאַבְּדִים אֶת רוּחַ הַשֵּׁם וְגוֹרְמִים צַעַר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
וְכַמָּה תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עַל דְּבָרִים אֵלּוּ, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם עָוֹן שֶׁאֶפְשָׁר לִתְפֹּס בַּיָּד עַל מַעֲשָׂיו, כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּזֶה קְצָת מִן הָאֱמֶת, אֲבָל הָאָדָם מְשַׂחֵק בָּזֶה עַל פִּי אִינְטֵרֵס שֶׁלּוֹ וּמֵבִיא צַעַר לַחֲבֵרוֹ. וְזֶה כְּאָדָם שֶׁהוֹלֵךְ בְּשֶׁקֶט וְצוֹעֵק צָעֲקָה בְּאֹזֶן חֲבֵרוֹ וְהִפְחִידוֹ, זֶה גְּרָמָא. וְגָרְמָא בִּנְזִיקִין פָּטוּר בִּידֵי אָדָם, אֲבָל חַיָּב בִּידֵי שָׁמַיִם.
וְזוֹכְרִים אָנוּ לִפְנֵי יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים שָׁנִים, שֶׁהָיָה אִישׁ חָשׁוּב שֶׁהָיָה כָּל שָׁבוּעַ בָּא וּמְסַפֵּר לָנוּ סִפּוּרִים, זֶה אָמַר וְזֶה עָשָׂה וְזֶה חוֹשֵׁב וְכָל פַּעַם הָיָה מְצַעֵר אוֹתָנוּ צַעַר גָּדוֹל. עַד שֶׁבְּאֶחָד הַיָּמִים קִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ קַבָּלָה, שֶׁכֹּל מָה שהקב"ה רוֹצֶה הוּא עוֹשֶׂה וְהָעוֹלָם שֶׁל הקב"ה, אֲבָל מִי שֶׁבָּא לְסַפֵּר לָנוּ סִפּוּר, סִימָן שֶׁהוּא פָּגוּם בַּדָּבָר. וְכַאֲשֶׁר הָאֵשׁ נִתְפֶּסֶת בַּעֵץ, סִימָן שֶׁהָעֵץ מִשֻּׁמָּן דַּיּוֹ שֶׁהָאֵשׁ תִּדְלַק בּוֹ.
וְלָכֵן קִבַּלְנוּ קַבָּלָה, שֶׁכֹּל מִי שֶׁבָּא וְאוֹמֵר לָנוּ שָׁמַעְנוּ, אָמְרוּ לָנוּ, סִפְּרוּ לָנוּ, סִימָן שֶׁגַּם הוּא פָּגוּם בַּדָּבָר. וְאוּלַי זֶה אֱמֶת, אֲבָל גַּם הוּא פָּגוּם בַּדָּבָר הַזֶּה. וְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁסִּפֵּר לָנוּ סִפּוּרִים, עָבְרוּ שָׁנִים וְרָאִינוּ אֵיךְ כֹּל הַסִּפּוּרִים שֶׁסִּפֵּר לָנוּ בָּאוּ עַלַו וּבַסּוֹף הָלַךְ מֵהָעוֹלָם בְּבִזָּיוֹן.
כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר מִלְּהַבְעִית אֶת חֲבֵרוֹ וּוַדַּאי לְהַבְעִית אֶת הוֹרָיו, שֶׁזֶּה דָּבָר שֶׁמָּצוּי שֶׁיְּלָדִים רוֹצִים רַחֲמִים מֵהַהוֹרִים, וְנִכְנָסִים לְעוֹלָם הַדִּמְיוֹן וְגוֹרְמִים רַע לְעַצְמָם, שֶׁמְּאַבְּדִים אֶת הַשְּׁכִינָה. וּגְרָמָא בִּנְזִיקִין, חַיָּב בִּידֵי שָׁמַיִם, אַף שֶׁאֵין חוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לָדוּן בָּעוֹלָם הַזֶּה.
וְהֵנָּה דְּבָרִים אֵלּוּ אֵין לָהֶם שִׁעוּר וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר הֵן מִבְּחִינָה הִלְכָתִית, כַּמָּה אִסּוּרִים דְּאוֹרָיְיתָא יֵשׁ בְּכֹל צַעַר, וְכַמָּה דִּינֵי שָׁמַיִם יֵשׁ בְּכֹל צַעַר. וְגַם מִבְּחִינָה מוּסָרִית, מִי שֶׁמּוֹרִיד מֵעָלָיו אֶת עֹל הֲמוּסָר, וּמַפְקִיר אֶת נַפְשׁוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵי דְּחָפִים שֶׁנִּרְאָה לוֹ שֶׁיָּצָא לוֹ מִזֶּה רֶוַח, שׁוּם בְּרָכָה לֹא יוֹצֵאת מִדָּבָר שֶׁרָצוּף וְעָטוּף בְּמַעֲשִׂים לֹא הִלְכָתִיִּים וְלֹא מוֹסְרִיִּים, וְעַל הַכֹּל יָבִיא אֱלֹקִים בַּמִּשְׁפָּט, אֵין נֶעֱלָם מִנֶּגֶד עֵינָיו.
וְאַחֲרֵי יְמֵי הַזַּעַם שֶׁעָבַרְנוּ, מָסַרְנוּ וּמוֹסְרִים הוֹדָעָה בַּשָּׁמַיִם, שֶׁחוֹלִים אֲנַחְנוּ בְּמַחֲלָה וְגוּפֵינוּ חַלָּשׁ וְנַפְשֵׁנוּ עָיְפָה מֵרֹב תְּלָאוֹת. וְלָכֵן נִזְהָרִים לֹא לְהִכָּנֵס לְשׁוּם עִנְיָן וְשׁוּם מַחְלֹקֶת.
וּמוֹחֲלִים לְכֻלָּם עַל הַכֹּל מְחִילָה גְּמוּרָה, וְכָךְ מְבַקְּשִׁים מִכֻּלָּם לִמְחֹל מְחִילָה גְּמוּרָה. וְכֹל אָדָם שֶׁבָּא וּמִתְעַכֵּב, זֶה לֹא עַל דַּעְתֵּנוּ וְלֹא בְּסִבָּתֵנוּ. וְאִם ח"ו יָכוֹל הָאָדָם לְהִכָּנֵס לְצַעַר, מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא יָבוֹא וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עִנְיָן אִתָּנוּ, כִּי יְרֵאִים אָנוּ מַקְפִּידָה שֶׁל כֹּל יְהוּדִי.
וּכְבָר עָשִׂינוּ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וְקִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ יִסּוּרִים כְּאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, עַל כֹּל צַעַר שֶׁיְּהוּדִי הִצְטַעֵר וְהִמְתִּין אוֹ כֹּל צַעַר. וְקִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ לַעֲנוֹת לְכֹל יְהוּדִי, אֲנַחְנוּ כְּדָל כְּעָשִׁיר כְּעָנִי.
וּמְבַקְּשִׁים אָנוּ מֵעֹמֶק הַלֵּב מִכֹּל בְּנֵי קְהִלָּתֵנוּ, לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר מִן הָעֲווֹנוֹת הַקַּשִּׁים הָאֵלּוּ, כִּי עַל עֲווֹנוֹת אֵלּוּ עוֹדָם מְדַבְּרִים וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ, בְּרֶגַע שֶׁמְּצַעֲרִים יְהוּדִי, מִיַּד הקב"ה שׁוֹמֵעַ. "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן" כֹּל מִילָה תִּהְיֶה שְׁקוּלָה וּמְדוּדָה וְלֹא נִקַּח שׁוּם צַעַר, לֹא הִלְכָתִי וְלֹא מוּסָרִי.
וְיִזָּהֵר הָאָדָם מִמָּה שֶׁמְּצַעֵר אֶת הוֹרָיו בְּסִפּוּרִים שֶׁל בְּעָיוֹת. כִּי כֹּל בְּעִיָּה שֶׁלֹּא קַיֶּמֶת, בַּסּוֹף בָּאָה לְאָדָם. כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, מִי שֶׁעוֹשֶׂה עַצְמוֹ עָנִי וְהוּא לֹא עָנִי, בַּסּוֹף יִהְיֶה עָנִי. מִי שֶׁעוֹשֶׂה עַצְמוֹ צוֹלֵעַ וְלֹא צוֹלֵעַ, בַּסּוֹף יִהְיֶה צוֹלֵעַ.
דְּהִנֵּה כְּשֶׁאָדָם יֵשׁ לוֹ בְּעָיָה, זֶה מוֹרִיד בִּכְבוֹד שָׁמַיִם. הקב"ה נָתַן לְךָ בְּרִיאוּת וְאַתָּה עוֹשָׂה עֲצָמְךָ כְּאָדָם חוֹלֶה, אָז הוֹרַדְתָּ כְּבוֹד שָׁמַיִם. הקב"ה נָתַן לְךָ פַּרְנָסָה וְאַתָּה מִתְנַהֵג כְּעָנִי, זֶה מוֹרִיד בִּכְבוֹד שָׁמַיִם. וְעַל זֶה גַּם יָבִיא אֱלֹקִים בַּמִּשְׁפָּט.
לָכֵן הָאָדָם יִזָּהֵר לָלֶכֶת בַּמִּדָּה וּבְמָסוֹרָהּ, וְכָל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ מְדֻיָּקִים וּנְכוֹנִים וְנֶאֱמָנִים, וְלֹא יִגְרֹם שׁוּם צַעַר לְשׁוּם אָדָם וְלֹא יִסְחֹר בְּאַהֲבָה וְרַחֲמִים שֶׁל חֲבֵרוֹ וְשֶׁל הוֹרָיו וְרַבּוֹ. וְאַל תִּדּוֹן אָדָם עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְעַל הַכֹּל מְשַׁלְּמִים תַּשְׁלוּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתַשְׁלוּם בָּעוֹלָם הַבָּא.
כֹּל צַעַר פּוֹגֵעַ בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם וְגַם פַּרְעֹה שִׁעְבֵּד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וְהַשִּׁעְבּוּד הָיָה בִּגְזֵרַת שָׁמַיִם, "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ נֶעֱנַשׁ פַּרְעֹה.
אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁשִּׁעְבֵּד יוֹתֵר עַל הַמִּדָּה, וְנֶהֱנָה מִלְּצַעֵר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל עַל הָאָדָם שֶׁרוֹכֵב עַל סוּס, וּבַנַּעַל שֶׁלּוֹ יֵשׁ בַּרְזֶל שֶׁמַּכֶּה בּוֹ אֶת הַסּוּס שֶׁיָּרוּץ יוֹתֵר מֵהַר. גַּם עַל כֹּל צַעַר שֶׁצִּעַרְתָּ אֶת הַסּוּס יוֹתֵר עַל הַמִּדָּה, הָרוֹכֵב יֵעָנֵשׁ.