היום יום שני בלילה – אור לכ"ו באלול – חתקיים שיעור חי מיוחד לכבוד יום ההילולא של הסבא קדישא רבי חיים פינטו (הגדול)
רבי חיים היה צאצא למגורשי ספרד ונולד באגדיר. תושביה של אגדיר סייעו לפורטוגזים, ובשל כך כעס עליהם מושל מרוקו, ותחת היות אגדיר עיר נמל בנה נמל מודרני משוכלל בעיר מוגדור. הנמל שהיה מקור פרנסה עיקרי לתושבים נסגר, ויהודים רבים וביניהם בני משפחת פינטו הוכרחו לקחת את מקל הנדודים ולעקור למוגדור.
לזרם המהגרים היהודים סייע הגביר גדליה יעקב, שהפנה את הנער חיים פינטו לקרוב משפחתו השר מאיר פינטו ששימש במוגאדור כסגן הקונסול הצרפתי. מאיר פינטו קיבלו בסבר פנים יפות והכניסו לישיבתו של הגאון רבי יעקב ביבאס זצ"ל, אב בית הדין של מוגדור. בתוך זמן קצר יצא שמעו של הנער לפניו תחילה כגאון ועילוי בתורה ולאחר מכן כמשורר ופייטן צדיק ובעל מופתים.
תהפוכות רבות ידע השלטון במרוקו באותם ימים, ורבי חיים היה יוצא ובא לפני השליטים ללחום את מלחמת היהודים. כשראה שרבו הצרות מצד המושלים אף יצר גולם שיהיה לו לעזר, אולם אחר נמלך והטמינו בלא שימוש. כאב רחום היה לבני הקהילה, כאשר ביתו פתוח לכל נצרך לשלוחים מארץ ישראל והוא עצמו אסף צדקה מעשירי העיר. הציל את מוגדור ממכת ארבה, ובשנות בצורת אליו פנו כדי שבתפילותיו ייפתחו ארובות השמים. היה עומד בפרץ לגדור גדרות, בתקופתו ניסו שליחי האליאנס לפגוע בחומות הקדושה והוא נלחם בם.
ר"ח התפרסם בקרב היהודים בכל ערי מרוקו, וגם ערביי המדינה כיבדוהו והתייחסו אליו כאל קדוש. שמעו הגיע למרחקים. לאחר פטירתו של הרב יעקב ביבאס פנו אל ר"ח בבקשה כי ימלא את מקומו וישב על כס הרבנות. לאחר הפצרות של פרנסי הקהילה היהודית ניאות הרב והכניס את צווארו תחת עול הציבור.
התבקש לישיבה של מעלה בכ"ו באלול תר"ה ונטמן בבית העלמין הישן במוגדור. למרות שכתב חיבורים, מרבית כתביו נאבדו ונשתמרו בעיקר תשובותיו שנשלחו.
