מעמד סליחות בציונו של רבי חיים פינטו הגדול באסווארה במרוקו

אהבתם את המאמר? שתפו אותו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

אירוע מרגש התרחש באסוארה שבמרוקו האדמור רבי יאשיהו יוסף פינטו, יוצא ממיטת חוליו למעמד "סליחות", אל ציוונו של סבו רבי חיים פינטו "הגדול", ולתפילה להעתיר על הכלל והפרט המסע משודר בשידור חי , לעיני מאות אלפי צופים

רבינו הרי"ף שליט"א

אירוע מיוחד יתרחש היום יום שני, לקראת יום הזכרון של רבי משה פינטו זיע"א, סבהו של רבי יאישהו בעיר אסוארה שבמרוקו, כאשקר האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א יוצא ממיטת חוליו במסע מפרך אל העיר אסואורה שם טמון סבו הגדול רבי חיים פינטו הגדול, בציון הידוע ומסוגל לישועות.

מקום ציונו של רבי חיים פינטו זיע"א המסוגל לישועות

האדמו"ר, שביקש להתפלל לישועת עם ישראל, ולעורר רחמי שמים, הקדיש את הנסיעה לתפילה למען הכלל והפרט, כאשר השידור והתפילות יועברו בשידור חי, ויכללו תפילות מיוחדות ושיעור תורה בנוסף לסליחות שיאמרו ברוב עם.

בין המשתתפים בשיעורים, נמצאים תלמידי "שובה ישראל" מעשרות בתי מדרשות ברחב י העולם, כאשר, ביניהם למעלה משישים בתי מדרשות ברחבי העולם, בהם שבעה בתי מדרש באשדוד, ארבעה בתי המדרש באשקלון, שתי בתי מדרש בתל אביב, בתי מדרש ברמת גן, נתניה, גני תקווה, בת ים, קריית מלאכי, אילת, מושב רוויה, ובעוד ערים וישובים, ובישיבות בחו"ל בהם בתי המדרש במנהטן, ניו יורק, ברוקלין, ניו יורק, קווינס, ניו יורק, אורלנדו, פלורידה, פורט לודרדייל, פלורידה, מיאמי ,פלורידה, לוס אנג׳לס, קליפורניה, לאס וגאס, בתי המדרש בצרפת, הישיבה הגדולה ישיבת שובה ישראל בקזבלנקה שבמרוקו ועוד. כאשר כבר מחיר מוקם בית מדרש חדש נוסף בראשון לציון, ובקרוב תחל הקמת הישיבה הגדולה במרקש המיועדת בשלב הראשון לכמאתים לומדים בחורים ואברכים.

 בשיעוריו של הנרב שנמשכים לאורך כל תקופת ה"קורונה", מחזק הרב את רבבות השומעים כאשר לאחרונה הוא שב ותיאר הרב את מצבו את מצב העם ואת הציפיה לישועה כשכאמור היום יערך מעמד תפילות וסליחות מיוד בו יועברו שמות לתפילה על הציון במרקש.

עשירי בשושלת הקודש של צדיקי משפחת פינטו היה רבינו משה אהרון פינטו שליט"א זצ"ל, עשרה דורות של קדושי עליון, בן אחר בן, עד רבינו הגדול רבי יאשיהו פינטו זיע"א הידוע בכינויו "הרי"ף דעין יעקב", ואכן, כידוע לכל, זכה רבינו משה אהרון זיע"א – בעל ההילול, להיות "מיוחד לקדושה", בבחינת "העשירי יהיה קודש".

זכה רבי משה אהרון, ובקשת דוד המלך ע"ה (תהלים לט,ה): "הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא", התקיימה בן, ומעשה שהיה, כך היה: בליל ה' האלול תשמ"ה, יצאה נשמתו של רבי משה אהרון, בקדושה ובטהרה, מזוככת מכל סיג, ועלתה בסערה השמימה, השמועה עשתה לה כנפים ברחובות אשדוד, ושעה לאחר מכן, הגיע לבית החולים אחד מתושבי העיר, מהמקורבים אליו, חיים דבדה שמו, ובידו מעטפה, לדבריו, לפני כשנתים, קרא לו רבי משה אהרון זצ"ל, הפקיד בידו את המעטפה, ואמר: מעטפה זו תשאירנה סגורה, ולאחר פטירתי תעבירנה לבני, הערב, כשהשיגה אותו הידיעה המרה, הזדרז למלא את השליחות, והנה המעטפה לפניכם, בני המשפחה מיהרו לפתוח את המעטפה, והוציאו מתוכה פתק, שהיה כתוב בכתב ידו של רבי משה אהרון, וכך נכתב שם: "נראה לי עת פקידה, ביום ה' באלול…"

בשעתו, גילוי רוח הקודש הפעים את הלבבות, עצם העובדה שהצדיק ידע לשער את יום פטירתו העידה על גדולתו, אכן, במשך השנים התגלה להולכים בדרכו, כי יום פטירתו של רבי משה אהרון היא בבחינת: "יודע ה' ימי תמימים, ונחלתם לעולם תהיה" (תהלים לז, יח), כלומר, תאריך הסתלקות הצדיק מהעולם הזה אינו סתמי, אלא מנין ימיהם הוא בעל משמעות רבה, ובמה דברים אמורים?

בדיקה פשוטה בלוח השנה תעלה את העובדה הבאה: י"ח באייר יום פטירתו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי – ט"ו בתמוז יום פטירתו של רבינו חיים בן עטר "האור החיים הקדוש – כ"ו באלול יום פטירתו של רבינו חיים פינטו הגדול – וה' באלו יום פטירתו של רבי משה אהרון בעל ההילולא, לעולם יחולו באותו יום בשבוע, לדוגמא שנה – תשע"ג, חלו ימי פטירת כולם ביום ראשון, וכך הדבר בכל שנה ושנה, הלא דבר פלא הוא!

וכמה מתאימים הדברים, כי הלא רבי משה אהרון כל כך היה דבק בדרך זקנו רבינו חיים פינטו הגדול זיע"א, ובדרך ה"אור החיים הקדוש", ובעיקר בתורת הזוהר הקדוש, תורתו של האלקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, שהיה שגור על פיו, ובו עסק יומם וליל, הרי אין יום מתאים יותר לעלותו לגנזי מרומים, לישיבה של מעלה, מיום פטירת הצדיקים הללו!

עוד בטרם מלאו לרבי משה אהרון עשרים שנה, התחיל את תקופת ההסגר המפורסמת שלו.כידוע שנים רבות היה סגור בין כתלי ביתו, בחדר מיוחד, אין זרים אתו, עוסק כל יומו בתורה בעמל רב, עובד את קונו בתפילה ותחנונים, אותם היה נושא מתוך ערגה לידבק בו.

שם, בין קירות החדר הספוגים בתורתם ויראתם של רבי חיים בן עטר – "האור החיים הקדוש" וזקנו רבינו "חיים פינטו הגדול", התבודד, למד וקנה סדר קדושה, מנותק מהוויות העולם ודרכי בני אדם, הצליח להפריד את צרכי גופו ממחשבותיו, והאזין רק למשאלות הנשמה, מעט שינה, ומעט אכילה, הרבה תורה, והרבה תפילה, עד שזכה לדבוק בבוקר עולם ללא הפרעה.

לאחר כמה שנות פרישות, בהיותו באמצע שנות העשרים לחייו, עלו הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, באותו זמן החליט אביו רבינו חיים פינטו זיע"א, לעקור ממוגאדור ולעבור לקזבלנקה, רבי משה אהרון נשאר להתגורר בביתם העתיק במוגאדור, וראה את השמירה על בית אבותיו הקדושים יחד עם בית הכנסת ששכן בו ועם מנורת השמן בה דלק נר תמיד לעילוי נשמת רבינו חיים פינטו הגדול זיע"א, כחלק מתפקידו.

טרם נסיעתו, קרא רבי חיים פינטו לבנו, והטיף לו תוכחת מוסר, כדרך אב הנפרד מבנו, בסיימו את דבריו, פנה אל בנו ואמר: "חש אני כי עבים שחורים מכסים את שמי היהדות, צרות וגזירות נוראות מאיימות עלינו, וחוששני מאד מפני הבאות, על כן מוטל עלינו להתחזק שבעתיים בעבודת השם, להתפלל להתחנן ולהתפלש בעפר, להעביר את רוע הגזירה או לכל הפחות להקל אותה ולו במעט".

רבי משה האזין לדברי אביו אוהב ישראל בקשב רב, והחליט כי למען כלל ישראל יגביר את פרישותו מעניני העולם הזה, ירבה בתפילה הרבה יותר מכפי הרגלו, יפציר וישווע לפני בורא עולם שיעביר את רוע הגזירה, וכך, מאותו יום הוסיף תעניות על תעניותיו, וסיגופים על סיגופיו, והירבה להעתיר לבוראו שיעביר את רוע הגזירה.

קצת פחות משנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה נקרא אביו רבינו חיים פינטו זיע"א לישיבה של מעלה, ובדברי צוואתו לבנו רבי משה אהרון אמר לו כך: "אני אעלה למעלה ואשתדל להמליץ טוב על ישראל, ואתה תעמוד למטה בתפילה ותחנונים, ותהיה שליח ציבור עבור הכלל, להעביר את רוע הגזירה"

כשפרצה מלחמת העולם השניה, הוסיף רבי משה אהרון עוד סיגופים על סיגופיו, מיום שפרצה המלחמה לא החליף את מלבושיו, בכל ערב שבת קודש היה עולה לגג ביתו, ומכבס את מלבושיו לכבוד שבת קודש, כך נהג במשך חמש שנים!

בתקופה זו, אכל רק לחם טבול בשמן זית, ולא יותר! לא רחץ את גופו כלל, אלא אחת לששה חודשים, ומעניין לציין, שמשמשו מאותה תקופה היה מספר, כי למרות כך, אף פעם לא נדף מגופו ריח רע, כך נהג עד תום המלחמה, בסיומה הופיע אליו אביו בחלום, וביקש ממנו כי יחליף את בגדיו, ויפסיק לצער את עצמו כל כך, שכן כבר נגמרה המלחמה האיומה

גלילה לראש העמוד